1. |
אריק סיני - קרבה
03:36
|
|||
|
כל דבר קרוב
יותר ממה שחשבתי,
אפילו פצע בתוך הגוף
פתוח לכל אצבע.
פעם היה לי שעון,
עכשיו החיבור התחלף
כמו שעה שעברה וחזרה.
לא בכל שעון יש שעה –
לא כל יד מוכנה
להיות כה קרובה לזמן.
מישהו קורא לי לשיר,
פעם שתקתי ליד נגינה
עכשיו אני מבקש לזמר.
טוב שיש בחדר קול קרוב –
שממילא שומעים אותו,
כל הקולות שרים
והוא שר את קולו.
|
||||
2. |
ורד קלפטר - ביתי
04:16
|
|||
|
מגרש חול חיכה לי פתוח
(שום דבר אינו מחכה),
בנו עליו קירות
(מה כבר בנוי על חול).
דברים כמו ימים
נראים לפי הקרבה,
אם אדם קרוב לתינוק
קולו נשמע אז אחרת.
אדם עומד ליד שמחה
ורגליו מונחות דומות,
אדם חושב, לידו קופסה
והוא דווקא לתוכו את הכל מקפל.
מגרש חיכה, אני לידו,
מפוזר ונשאר בגבול קבוע,
לא כל מקום מסוגל
להתבלבל ובכל זאת לשבת.
|
||||
3. |
קרני פוסטל - עוד לקרב
04:29
|
|||
|
עוד לקרב
שתי אצבעות,
אולי את אלה הקרובות,
אפשר גם את קצות כף היד,
והלאה שלא יישאר אוויר
לא חופש, אפילו לא מקום.
הנה אני ברווח הזה שבוטל,
מרחק שלא נשאר בין שתי אצבעות,
הוא כוחי, הוא ערכי, מקומי.
|
||||
4. |
אלון אולארצ'יק - איש נוח
04:31
|
|||
|
"עכשיו אני איש נוח,
מוזג בביתי כוסות מתקוות,
מדבר מילים קרובות כמו שפה.
פעם הייתי נער זוכר
לא מתעלם משום ריח,
דווקא ילדה שאהבתי
הובאה לי אחר כך כאישה.
רחוק מכאן הייתי ילד,
שמעתי שפות חריפות
אפילו גרתי בהר מיוחד –
אבל עכשיו אני איש נוח".
|
||||
5. |
||||
|
בבית גדלים דברים מסוכנים
די בניקיון שאינו דייקן
או בחפץ מבלבל
וכבר יש כאן מחלה,
הרבה אפשרויות חריפות
גרות כל כך קרוב.
בבית גדלים אפילו רשעים
ומה יעשה במוח רע
שאמר פעם אחת משהו נכון
ואולי חיבר טענה צודקת
על חייו שבתוך גופו.
בבית לא מרשים לשנות
העייפות לא מניחה לשינה
הטרוף אינו מתיר רפואה
הכעס לא מרשה להירגע,
כל הדברים דורשים להישאר.
|
||||
6. |
יוני רכטר - רכבת
03:57
|
|||
|
אשתי וילדיי מצויים בדלת הבית
ומתפזרים בשורות בחצר,
ואני אומר להם:
אם הוצרכתי לצאת אצא,
והם משיבים בלי שם ובלא מלכות:
אם אתה זז, כולנו מכאן,
שאין אחד בעולם הזז לבדו.
|
||||
7. |
אפרת בן-צור - מחוץ לארון
02:56
|
|||
|
אתמול נמצאתי בארוני:
פתק שחשבתי לכתוב
תמונה שזכרתי לסלק
מחשבה על ארוחה מתוקה.
הנחתי מדפים נכנסים
כפי שפעם יניחו אותי,
הוצאתי ספרים זהירים
וכמו מבוכה במנעול
עפים וקרובים הדפים.
מוקף הארון בקשרים,
החבילות תמיד מוכנות
להחליף מקום עם גופי.
|
||||
8. |
ורד קלפטר - סימנים שנתתי
04:12
|
|||
|
מה הסימנים שיכולתי לתת לכם:
הייתי שולח את ראשי
הייתי נותן את עצתי
הייתי מעביר את ביתי.
אבל לא יכולתי,
אולי בגלל פחד,
אולי בגלל עייפות,
לא יכולתי לשלוח דבר.
ובכל זאת שואלים אותי כעת –
הכר נא, למי הראש הזה,
למי העצה הזו, למי הבית הזה,
ואני מודה ששלי הם,
כיהודה שנתן לתמר
רק חותמת, רק פתילים, רק מטה,
אז גילה שכל שהיה לו נתן.
|
||||
9. |
יסמין אבן - מה קדם
02:06
|
|||
|
מה קדם למה
היופי או פנייך
אולי דרך דיבורך,
יכול אני להתקרב כאן
בדברים של חומר:
מה קדם למה
קווי העצם של יופייך
או בעטיים טבעך,
ומה לאשה יפה
דווקא באותם דברים קבועים.
אז הפראות באה
ואמרת את ענייניך,
מה קודם למה, זו ההתפרצות
או שתיקת מראך.
|
||||
10. |
אביתר בנאי - משיב הרוח
04:05
|
|||
|
הרוח תמיד נותרת
לא מצאתי מקום,
היא משיבה לגשם גם מביאה טל
עונת הרוח הקבועה.
כך אדמת ירושלים מחכה
מי יבוא לעומק זה,
הבור פתוח מטה עוד
אפשר שם לראות ימים אחרים.
הרוח מביאה את הים
מחזיקה חוף וסירה,
בבוקר אוספת מים שלמי
לפזר חול בילד משחק,
אחר כך הרוח לבתי תינוקת
את הכל מביאה לפה אהוב זז.
|
||||
11. |
אלי מגן - לזכור
04:11
|
|||
|
עת עתה רשמתי מחשבות
מתרגש וחרד,
אין בי כוח אחר –
מקפיד לעצמי על כל רעיון,
שונא מילות שכחה.
אבל מדוע בכלל לזכור,
איש כמוני, מפחד בזהירות, קורע נכון –
אפשר גם להניח את ראשי
על פני הנוחות.
ואולי רק זיכרון נוח
ממשפטי נערה אהובה,
או מתי בדקתי פניה
והייתי שמח במתנתה.
|
||||
12. |
יוני רכטר - אדם מביא
04:08
|
|||
|
אדם מביא על עצמו
את המקום אליו שלח עיניו,
לולא נשא שלם עיניו
היה המקום נשאר בשלו
והאיש היה נוח בתוכו.
מביתו הולך אדם
להביא מילים של אחרים
להשמיע אותן בפני אביו ואמו.
הם בודקים בידיו
אם הביא עבורם את הדיבור עצמו.
אדם אינו צריך שדות בחייו
שתמיד יכול הוא לתעות בין חדיר ביתו,
ושלאול היכן רועים אחיו
ולחפש פריחה בקיר ילדותו.
תמיד בייתו מישהו ישמור עבורו את אסונו
ומישהו אחר יחלום את חלומו.
|
||||
NaNa Disc | נענע דיסק Israel
ברוכים הבאים לעמוד הבנדקמפ של נענע דיסק! האלבומים זמינים להורדה ולהזמנה במשלוח רשום בדואר. ניתן ליצור איתנו קשר באמצעות הטופס כאן למטה, או בהודעה בעמוד הפייסבוק
@NaNaDisc
m.me/NaNaDisc
