We’ve updated our Terms of Use to reflect our new entity name and address. You can review the changes here.
We’ve updated our Terms of Use. You can review the changes here.

א​נ​ט​י​ש​פ​ע 2

by אנטישפע

/
  • Digital Album
    Streaming + Download

    Includes unlimited streaming via the free Bandcamp app, plus high-quality download in MP3, FLAC and more.

      ₪30 ILS  or more

    You own this

     

1.
ככה זה המתים, הם לעולם אינם שותקים. אתה זורק להם והם תופסים, בין השמיים לִשְׂדֵה התעופה המרחק הוא יריקה. ועכשיו קהל נכבד, שתי דקות צפירה... הנתונים מתעתעים, היסודות הגאומטריים הם שאפשרו לארונות המתים להמריא. למרות צלילות השמיים, טלסקופ עין וּצפירה ארוכה, אנחנו מתקשים להבחין. ככה זה עם המתים, הם לעולם אינם שותקים. אתה זורק להם והם תופסים, בין השמיים לִשְׂדֵה התעופה המרחק הוא יריקה. ועכשיו קהל נכבד, שתי דקות צפירה... האם אהבת המולדת, הנדסת אנוֹש או עינינו הצרה הן המקשות עלינו להבחין בכוח העבודה הטמון בארונות הקבורה אולי המעמדות המבוססים התאהבו בשמיים לצורך יחסי ציבור עם הטקס. למאמינים בקריצת עין נחלק השנה את פרס ישראל. האיזון, הוא תחבולה עדינה. שתי דקות צפירה...
2.
כְּשֶׁהַמִּלָּה תַּהֲפֹךְ לְגוּף וְהַגוּף יִפְתַּח אֶת פִּיו וְיֹאמַר אֶת הַמִּילָּה שׁמִּמֶּנָּה נוֹצַר‏ - אֲחַבֵּק אֶת הַגּוּף הַזֶּה וְאָלִין אוֹתוֹ לְצִדִּי.
3.
פר זה לא שור, אוֹקְס זה שור. לפר כבר אין, לשור עוד יש. השור הרג את האבא, נגח בּוֹ, תאר לך מה זה לאימא. האב טיפל בשור, ולשור נמאס מהיצור הזה ששמו בן אדם ונגח בּוֹ – האב מת. בנו של האב נהג בלילה חשוך בכביש הערבה ונתקע בגמל שחצה את הכביש – הבן מת. הגמל נתקל עם הפה שלו בראש של הבן – הגמל מת. הוא לא היה לבד, לצדו ישבה אשתו ומאחור חמותו, הוא נהרג על המקום, תאר לך מה זה לאימא. פר זה לא שור, אוֹקְס זה שור. לפר כבר אין, לשור עוד יש. השור הרג את האבא, נגח בּוֹ, תאר לך מה זה לאימא. הכאב לא תמיד מכסה על הכול, לפעמים שרירות הלב משאירה אותך ריק, תאר לעצמך מה זה לאימא. פר זה לא שור, אוֹקְס זה שור. לפר כבר אין, לשור עוד יש. השור הרג את האבא, נגח בּוֹ, תאר לך מה זה לאימא.
4.
החיים חברים, מבריק, התופעה היא חריפה. אימא אומרת, נולדתָּ שלוש-מאתיים לא התרשמת מנדיבות גופה. יום הולדת שמח משעמם אוֹתךָ. הימים לא מתגעגעים, תתאפק תפקוק גרון בודד נגן אמן ותסטור לעוגה. זהו סיפור על אדם שקיבל בילדותו הודעה שהותירה בו את חותמה. ההודעה הייתה קצרה. המודיע לא טרח לברר אם הילד הבין את דבריו. הסיפור התרחש בבית ספר יסודי, כיתה ב, יום ראשון, בוקר. דפיקה על דלת, הדלת נפתחה. המודיע קרא לילד, הילד קם. החיים חברים, מבריק, התופעה היא חריפה. אימא אומרת, נולדתָּ שלוש-מאתיים לא התרשמת מנדיבות גופה. יום הולדת שמח משעמם אוֹתךָ. הימים לא מתגעגעים, תתאפק תפקוק גרון בודד נגן אמן ותסטור לעוגה. כיוון שהילד לא הבין את ההודעה, הוא היה פרוץ לחוויות מדומות. הם היו עצובים, אז גם הוא היה. הם צחקו, אז גם הוא צחק. וּבְכָךְ גדל לאדם מדומה, כמו היריון מדומה.
5.
אדם נושף בבלון, מחזיק את ריאותיו בידיו וכולם יכולים לראות, איך הוא נושם עמוק ונושף את האדיר. דמו כחול כמלאך, קולו מלא חיים. רגליו רוחצות בקבר, ראשו בעננים. אימא שלכם זקנה? שוכבת במיטה לא קמה, גוססת. יש לה יום הולדת? רוצים לעשות לה טוב? אתם מזמינים אותי, אני מחזירה אותה לילדות המאושרת מכינה אותה לסוף. כל אחד זקוק ליד שתכין אותו לסוף, ככה זה בחיים. מצד אחד המת מצד שני המשפחה ואני באמצע. זמיר שניקר לעצמו את העניים שלא יראה, שיבכה, שלא יעוף, שישיר. אדם נושף בבלון, מחזיק את ריאותיו בידיו וכולם יכולים לראות, איך הוא נושם עמוק ונושף את האדיר. דמו כחול כמלאך, קולו מלא חיים. רגליו רוחצות בקבר, ראשו בעננים. כדי לנשוף את האדיר וּלמלא את הבלון, אני חייבת להתאמן, לעצום עין אחת. זה לא פשוט לעצום עין אחת, לעמוד מעל לבור ולשיר. אני לא שרה מִסֵּפֶר הקודש, אין לי את אלוהים באוויר. אדם נושף בבלון, מחזיק את ריאותיו בידיו וכולם יכולים לראות, איך הוא נושם עמוק ונושף את האדיר. דמו כחול כמלאך, קולו מלא חיים. רגליו רוחצות בקבר, ראשו בעננים.
6.
אצלי יש תקופה כאילו מַשהוּ הולך, כמו עוף שעף מתוך העצב ככה זה הדמיון, שְׁרַקְרַק בוכה. הוא לא מקנן על העצים הוא עושה לו חור באדמה. ההודעה כלאה את הילד בחוסר ההבנה וכמו חילזון הזוחל על תער סכין הגילוח ככל שהבין – נחתך. אצלי יש תקופה כאילו מַשהוּ הולך, כמו עוף שעף מתוך העצב ככה זה הדמיון, שְׁרַקְרַק בוכה. הוא לא מקנן על העצים הוא עושה לו חור באדמה. הילד התפשט, נשכב מתחת למיטת הוריו ושחה על המרצפות הקרות שְׂחִיית חזה. אצלי יש תקופה כאילו מַשהוּ הולך, כמו עוף שעף מתוך העצב ככה זה הדמיון, שְׁרַקְרַק בוכה. הוא לא מקנן על העצים הוא עושה לו חור באדמה.
7.
רעש קיצוני משאיר צלקת על עור התוף, צפצופים פורחים מהאוזניים, שתיים. וכשאתה מצולק כל לחישה מכאיבה, אפילו לחישת אהבה בלילה חשוך מרעידה את הצלקת הסמויה, ואתה משוכנע שֶׁצֵּל מטוס קרב חולף בשאגה לאורך התקרה. מטוס קרב ירד להפצצה – בסך הכול מטוס. ומי ישב בתוך המטוס? - טיס, בסך הכול טיס. והטיס מכוחותינו – בסך הכול כוחותינו. מהמטוס נשרה פצצה – בסך הכול פצצה. הפצצה שקלה חצי טון – בסך הכול חצי טון. על הקרקע שכבו חיילים שלנו – בסך הכול שלנו. שבעים חיילים נהרגו - בסך הכול נהרגו. רעש קיצוני משאיר צלקת על עור התוף, צפצופים פורחים מהאוזניים, שתיים. וכשאתה מצולק כל לחישה מכאיבה, אפילו לחישת אהבה בלילה חשוך מרעידה את הצלקת הסמויה, ואתה משוכנע שֶׁצֵּל מטוס קרב חולף בשאגה לאורך התקרה. "רד אלינו אווירון, קח אותנו למרום, הוווו..." האוזניים הן שרמוטה של הנפש. אנחנו לא מנהלים משא ומתן עם חוטפים. יש לנו חוש מישוש, אנחנו יודעים להבחין בין טוב לרע. חוש השמיעה הוא החוש האחרון שנכבה. "רד אלינו אווירון, קח אותנו למרום, הוווו..." האוזניים... אנחנו לא מנהלים משא וּמתן עם חוטפים. יש לנו חוש מישוש, אנחנו מבחינים בין טוב לרע.
8.
מישהו חפר לאחי בּוֹר, הַך באֵת הַך בתוף. מישהו חפר לאחי בּוֹר. מישהו שלח להורי מכתב, בצער רב כְּאֵב גדול הוא לא יחזור, לא יחזור. מישהו כיסה את הבור בְּעָפָר, שלח מכתב להורי. מישהו חפר לאחי בּוֹר. מישהו קרא בקול גדול, הי הופ הי הופ. מישהו טמן את אחי בַּבּוֹר. מישהו חרת בשַׁיִש את שמו, זה נקבר פֹּה וְפֹּה, הי הופ הי הופ, זה נקבר פֹּה וְפֹּה.
9.
נַעֲרָה שְׁחֹורָה עִם חֲטָטִים בַּפָּנִים עֲלִיזָה אַלְפַנְדָּרִי בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹעַד לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים מְכַבֶּסֶת אֶת בְּגָדֶיהָ כְּמִי שֶׁעוֹשָׂה הַטּוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים אַחַר כָּךְ תָּדִיחַ רִצְפָּה וּתְתַקֵּן פְּרָחִים בָּאֲגַרְטָל הִיא מַתְאִימָה אֶת צֶבַע הַחֻלְצָה לַחֲצָאִית הִיא לֹא שָׂמָה עַל הַחֲטָטִים בַּפָּנִים הִיא שָׂמָה עַל זֶה שִׁכְבָה עָבָה שֶׁל "מֵיק אַפּ" וְלֹא רוֹאִים כָּל כָּךְ. בִּכְלָל זְכֻיּוֹתֶיהָ וְהַצְלָחוֹתֶיהָ לֹא תְּלוּיוֹת בָּזֶה הִיא מַקְפִּידָה לְמַלֵּא אֶת חוֹבוֹתֶיהָ לְפִי הַסֵּדֶר וַאֲמוּנָה הֵיטֵב עַל מִי "בְּסֵדֶר" מִי "לֹא בְּסֵדֶר". מִדֵּי פַּעַם יֵשׁ לָהּ הִתְפָּרְצֻיּוֹת, אֲבָל בְּצֶדֶק בְּהִתְחַשֵּׁב בָּעֻבְדָה שֶׁכָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים לֹא יוֹדְעִים אֵיךְ לְהִתְנַהֵג זֶה הַטֶּבַע שֶׁלָּהּ הִיא לֹא סוֹבֶלֶת אֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁאוֹמְרִים שְׁטֻיּוֹת שֶׁאֵין לָהֶם טַעַם וְשֶׁלֹּא שׁוֹמְרִים עַל הַכָּבוֹד שֶׁלָּהֶם. יוֹם יָבוֹא וְהַמַּזָּל שֶׁלָּהּ יָבוֹא גַּם כֵּן, יָבוֹא בָּחוּר לָעִנְיָן וְהִיא תִּתְחַתֵּן וְתוֹלִיד יְלָדִים שֶׁיִּגְדְּלוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם וְיַעֲרִיכוּ אֶת הָאִמָּא שֶׁלָּהֶם. אִמָּא שֶׁלָּהּ מֵתָה מֵהֶתְקֵף לֵב כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָּה וְאַבָּא שֶׁלָּהּ שָׁרָת בְּבֵית-סֵפֶר מַמְלַכְתִּי דָּתִי עַל יַד הַבַּיִת. הִיא אוֹהֶבֶת אֶת הָאָח שֶׁלָּהּ יַעֲקֹב שֶׁהִתְקַדֵּם בַּחַיִּים וְהוּא אַדְמִינִיסְטְרָטוֹר בְּמַחְלֶקֶת הַמֶּשֶׁק שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה אַחְרַאי עַל כָּךְ וְכָך עוֹבְדִים שֶׁמְּקַבְּלִים אֶת הַמַּשְׂכֹּרֶת מִיָּדוֹ וְנוֹתְנִים לוֹ כָּבוֹד. הִיא כַּתְבָנִית וּמַסְפִּיקָה 120 מִלִּים בְּדַקָּה הָעֲבוֹדָה זֶה הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב בִּשְׁבִילָהּ בַּחַיִּים כָּל בֹּקֶר בְּ-7.30 בְּדִיּוּק רוֹאִים אוֹתָהּ בַּתַּחֲנָה [יֵשׁ לָהּ קְבִיעוּת וְגַם הַפֶּנְסְיָה שֶׁלָּהּ מְסֻדֶּרֶת]. בַּשָּׁעוֹת הַפְּנוּיוֹת הִיא סוֹרֶגֶת גּוֹבְּלֶנִים שֶׁקָּנְתָה בָּעִיר הָעַתִּיקָה בְּשַׁבָּת יוֹם יָבוֹא וְהַמַּזָּל שֶׁלָּהּ יָבוֹא גַּם כֵּן, יָבוֹא בָּחוּר לָעִנְיָן וְהִיא תִּתְחַתֵּן וְתוֹלִיד יְלָדִים שֶׁיִּגְדְּלוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם וְיַעֲרִיכוּ אֶת הָאִמָּא שֶׁלָּהֶם. אָשֵׁר מִתְקַשֵּׁר לִפְעָמִים מִן הַמּוּסָךְ אֲבָל הִיא לֹא מַרְאָה לוֹ פָּנִים כָּל כָּךְ זֶה טוֹב בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּדַע שֶׁהִיא רְצִינִית וְשֶׁלֹּא יַחְשֹׁב שֶׁהִיא תַּסְכִּים לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה. לִפְעָמִים הִיא יוֹצֵאת עִם אָח שֶׁלָּהּ יַעֲקֹב לְסֶרֶט מְגֻלָּח לְמִשְׁעִי וּבְנַעֲלַיִם מְצֻחְצָחוֹת וְכָל הַשְּׁכוּנָה רוֹאָה שֶׁהִיא מְבַלָּה וְהַשֵּׁם שֶׁלָּהּ נִשְׁאָר נָקִי. כֻּלָּם בַּשְּׁכוּנָה יוֹדְעִים שֶׁעֲלִיזָה הִיא בַּחוּרָה לְלֹא רְבָב אוֹמֶרֶת "שָׁלוֹם" וּ"מַה שְּׁלוֹם הַיְּלָדִים" יוֹדַעַת לִתְפֹּר וְיוֹשֶׁבֶת בַּבַּיִת בַּחוּרָה רְצִינִית. יוֹם יָבוֹא וְהַמַּזָּל שֶׁלָּהּ יָבוֹא גַּם כֵּן, יָבוֹא בָּחוּר לָעִנְיָן וְהִיא תִּתְחַתֵּן וְתוֹלִיד יְלָדִים שֶׁיִּגְדְּלוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם וְיַעֲרִיכוּ אֶת הָאִמָּא שֶׁלָּהֶם.

credits

released September 12, 2021

מילים: חגי ליניק
לחנים: עובד אפרת
הפקה מוזיקלית: עובד אפרת

קרני פוסטל: צ'לו, שירה
אור אדרי: בס, קלידים, שירה
קרן טננבאום: ויולה, שירה
אסף תלמודי: קלידים
נעה סגל: תופים
עובד אפרת: גיטרה
חגי ליניק: גיטרה

הקלטה ומיקס: יואב שדמה באולפני יואב שדמה
עיצוב: ליאת פרי
תודה לתאטרון תמונע, אילן רוזנטל

הפצה: נענע דיסק

license

all rights reserved

tags

about

NaNa Disc | נענע דיסק Israel

ברוכים הבאים לעמוד הבנדקמפ של נענע דיסק! האלבומים זמינים להורדה ולהזמנה במשלוח רשום בדואר. ניתן ליצור איתנו קשר באמצעות הטופס כאן למטה, או בהודעה בעמוד הפייסבוק
@NaNaDisc
m.me/NaNaDisc

contact / help

Contact NaNa Disc | נענע דיסק

Streaming and
Download help

Shipping and returns

Redeem code

Report this album or account